עדכון שבועי - 1.11.2018

"אמנת איזון בית-עבודה": במשרד המשפטים מתמודדים עם מושג ה"ענוחה"

על רקע עזיבת עובדים צעירים את משרד המשפטים לטובת השוק הפרטי, מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, גיבשה לאחרונה אמנה שמטרתה לשרטט קווי הפרדה ברורים בין חיי העבודה לחיים האישיים של עובדי המשרד. זאת, במטרה לנסות ולמגר את השחיקה והעומס מהם סובלים עובדי משרד המשפטים, ועובדי הפרקליטות בפרט.

לאמנה שני סעיפים מרכזיים. על פי הסעיף הראשון, יוטלו הגבלות על יצירת קשר עם עובדים באמצעים אלקטרוניים. נקבע כי אין ליצור קשר עם עובדים לפני השעה 8:00 ולאחר השעה 19:00, וכן בשבתות ובחגים, אלא במקרים דחופים בלבד. על פי הסעיף השני, בכל יחידה במשרד יתאפשר לעובדים לעצב את שבוע העבודה שלהם ביחד עם מנהליהם בהתאם להעדפות אישיות, באופן שיאפשר לעובדים לצאת לחופשה ולהימנע מהטרדות בשעות הפנאי.

לדברי עובדי הפרקליטות קיים קושי ביישום כללי האמנה, מכיוון שלצורך עבודתם הפרקליטים עומדים בקשר עם גורמים חיצוניים למשרד המשפטים, כמו חוקרי משטרה, קורבנות עבירה וסנגורים, הרגילים לזמינות מרבית מצד הפרקליטים. לדברי אחד מן הפרקליטים, ניתן יהיה ליישם את מתווה האמנה במקביל לתגבור כוח אדם בפרקליטות הפלילית.

הסכם העבודה בין הנהלת אל-על והטייסים מעלה שאלות באשר להגדרת יחידת המיקוח

השבוע נחתם הסכם בין חברת אל-על לבין ועד טייסי אל-על והסתדרות העובדים החדשה, אשר יעמוד בתוקפו עד יום 31.10.2024. המשא ומתן בין הצדדים נערך על רקע הצורך בהתאמות מתכונת הפעילות של הטייסים, לאור תיקון תקנות המנוחה החדשות לצוותי אוויר (FTL – Flight Time Limitations).

בנוסף על הסדרת היבטים תפעוליים, כמו הסדרת מנגנון הכוננות וזמני המנוחה ומנגנון הצבת הצוותים, הוסדרו גם היבטים תקציביים הנוגעים לתגמול הטייסים והעלאת שכרם. כמו כן, מסדיר ההסכם מנגנון ליישוב חילוקי דעות, וכן במסגרתו התחייבו הטייסים לשקט תעשייתי במשך תקופת ההסכם.

חתימת ההסכם מעלה שאלות בנוגע להגדרת יחידת המיקוח בחברת אל-על. נציין, כי בס"ק (ארצי) 21/10 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה, קבע בית הדין הארצי כי טייסי אל-על אינם מהווים יחידת מיקוח נפרדת, וכלל עובדי החברה מהווים יחידת מיקוח אחת. אחד מנימוקיו של בית הדין הארצי להחלטה זו הוא החשש מפגיעה בכוח המיקוח של כלל עובדי אל-על לשיפור תנאי עבודתם. על אף החלטה זו, בחר הנשיא אדלר לציין כי במשך השנים נהנה מגזר הטייסים מאוטונומיה בניהול משא ומתן עם החברה בענייני הטייסים, כך שנציגי הטייסים פעלו כאורגנים של ההסתדרות, והוגדרו על ידיה כמעין איגוד מקצועי. זאת, בדומה למגזרי עבודה אחרים בחברה, וכחלק ממנגנון הפעולה של נציגות העובדים בחברה. התנהלות זו של נציגות העובדים בחברת אל-על מהווה הסבר לכך שעל ההסכם חתומים הן ועד טייסי אל-על והן הסתדרות העובדים החדשה, ונראה שהיא אכן מגשימה את פסק הדין במובן הפורמלי. אולם, ניתן לתהות האם התנהלות זו מגשימה את פסק הדין במובן המהותי, במיוחד לאור החשש מהחלשת כוח המיקוח של יתר העובדים בחברת אל-על.

על מי האחריות לתאונות העבודה באתרי בנייה?

בני גרינברג, מנהל עבודה מחברת דניה סיבוס, נהרג השבוע מפגיעת מערבל בטון באתר לבניית הרכבת הקלה בתל-אביב.

בני גרינברג הוא ההרוג ה-37 מתחילת השנה בתאונות שהתקיימו באתרי בנייה. לאחרונה הכריזה הנהגת ההסתדרות החדשה על סכסוך עבודה כללי במשק בנושא הבטיחות בעבודה, בשל ריבוי תאונות העבודה באתרי בנייה. סכסוך העבודה מלווה בקמפיין כלל ארצי של ההסתדרות, שסיסמתו "עובדים כדי לחיות. לא כדי למות".

בהסתדרות דורשים מהממשלה ומהמעסיקים לקחת צעדים אופרטיביים לתיקון הנושא. תגובתו של שר העבודה, חיים כץ, התמקדה בפעולות שנוקט משרד העבודה בכדי לצמצם את היקף התאונות. כך, בין היתר, נטען כי הושתו עיצומים כספיים על קבלנים בשל העסקת בני נוער באתרים, הוקמה יחידת חקירה חדשה לנושא התאונות והוגדל מספר הפקחים. לטענת כץ, האחריות הישירה לשלום העובדים נתונה בידי הקבלנים, אשר לדבריו אינם מיישמים את ההוראות. על פניו נראה כי מספר ההרוגים הגדול משקף צורך בצעדים משמעותיים לאכיפה אינטנסיבית יותר של התקנות וההוראות הנלוות בתחום הבטיחות באתרי בנייה.

האם רב עיר מוגדר כעובד לצורך פדיון ימי מחלה שלא נוצלו?

במסגרת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, תבעה אלמנת הרב הראשי לשעבר של הרצליה מהמדינה תשלום על פדיון ימי מחלה שלא נוצלו על ידי בעלה המנוח. הערעור נדחה, והאלמנה מתכוונת לעתור לבית המשפט העליון.

במסגרת הדיון בערעור אישרר בית הדין הארצי את פסיקת בית הדין האזורי בתל-אביב, אשר דן ופסק במספר סוגיות. ראשית, בית הדין קיבל את טענת המשרד לשירותי דת, לפיה רבני עיר הינם בעלי מעמד מעורב של עובדים ונבחרי ציבור. נקבע כי רב עיר אינו עובד מדינה מן המניין, ובהתאם לא חלות עליו הוראות התקשי"ר או חוקת העבודה.

בהמשך לקביעה זו, נפסק כי הזכות לפדיון ימי מחלה בלתי מנוצלים אינה מוסדרת בחוק, אלא שמדובר בזכות חוזית. בית הדין לא מצא מקור נורמטיבי לזכאות זו בעניין הרב ואלמנתו. צוין כי עובדים המועסקים בחוזים אישיים בשירות המדינה והרשויות המקומיות זכו לפיצוי בגין אי ניצול ימי מחלה במסגרת הסכם שהסדיר זכאות זו, רק לאחרונה. יתר על כן, נקבע כי הכרה בזכות הרב המנוח ואלמנתו לפדיון ימי מחלה אינה מתיישבת עם תכלית הזכות לפדיון ימי מחלה – פיצוי על הכנסה מלאה שנשללה מן העובד עקב מחלתו. זאת, בשל אופי תפקידו הגמיש של הרב, שאיפשר לו לצמצם את הפעילות מבלי לדווח על מחלה מחד, ולעסוק בענייני עבודה גם כאשר היה מאושפז מאידך.